אזור היין בורדו שבצרפת נחלק באופן סכימטי לשני אזורים, גדה ימנית ושמאלית. נקודת הייחוס היא נהר הז'ירונד והתפצלותו לשני נחלים, דורדון וגארון, אשר יוצרת מעין צורת Y. באופן הזה, האזור שנמצא ממערב לז'ירונד ומדרום לגארון מכונה הגדה השמאלית של בורדו, בעוד האזור שממוקם מזרחית לז'ירונד וצפונית לדורדון מכונה הגדה הימנית. יקבי הטירות, הלוא הם ה׳שאטו׳ המפורסמים, המבוססים קברנה סוביניון נמצאים בגדה השמאלית. הכרמים רחבי הידיים שלהם נטועים בקרקע חצצית וחלוקי נחל, המתאימים באורח נפלא להבשלה של הקברנה סוביניון, כך שאלו היו היינות המבוקשים ביותר על ידי הבריטים. הגדה הימנית חרסיתית או חולית יותר ובה מפיקים יינות מבוססי מרלו, או קרקעות גירניות עליהם נוטעים יותר ויותר קברנה פרנק. כאן נמצאים האפלסיונים סנט אמיליון ופומרול, שני השמות המפורסמים ביותר של הגדה הימנית, בהם בדרך כלל שטח היקבים קטן יותר מאשר בגדה השמאלית. הפופולריות של הגדה הימנית החלה לצבור תאוצה עם יקבי הגראז׳ של שנות ה,90- ותודלקה על ידי ציונים גבוהים של מבקר היין פארקר. לבקשתו של נפוליאון השלישי נערכה בשנת 1855 רשימה בה נסקרו היינות החשובים של בורדו, כולם מהגדה השמאלית. היקבים סווגו בחמש דרגות איכות שנקבעו ביחס למחירי היין דאז. קשה אולי להאמין, אבל פרט לשני יוצאי דופן לא חלו כמעט שינויים באותה רשימה עתיקה וסגורה של 61 יקבים. היא שרירה וקיימת עד היום והשפעתה על שוק היין הבורדולזי נותרה עדיין מכרעת. יינות שלא זכו להיכלל ברשימה ההיסטורית נאלצו לחפש לעצמם שיוך שיבדל אותם מאוקיינוס היין הגנרי שמופק מדי בציר בבורדו. דוגמא לכך היא ההתארגנות של יינות קרו בורז'ואה )Bourgeois Cru). המאגדת ברשימתה יקבי איכות שמחויבים לייצר יינות בהתאם לסטנדרטים מוסכמים ומשותפים. הרשימה שנוסדה בשנת 1932 אינה קשיחה כמו זו של ,1855 ועד לגרסתה הנוכחית עברה מספר שינויים ומתיחות פנים. כיום היא מונה 249 יקבים שמסווגים בחלוקה פנימית לשלוש רמות איכות: קרו בורז'ואה אקספסיונל, קרו בורז'ואה סופריור וקרו בורז'ואה. אחוזת היין שאטו קמבון לה פלוז, ממנה מגיע היין שלפניכם, מסווגת ברמה הגבוהה ביותר של ׳קרו בורז׳ואה אקספסיונל׳. לקנות יין מבורדו, בעיקר כזה שלא מגיע מהיקבים המפורסמים ביותר, הפך לסוג של הימור עם סיכוי גבוה לנפילות מאכזבות. אנחנו בצ׳ירז עושים כל מאמץ כדי לחסוך מכם חוויות שליליות, ולזהות כשאיכות מצטרפת לתמורה טובה למחיר. זהו בדיוק המקרה של קמבון לה פלוז, אחת מהאחוזות העתיקות באזור הו מדוק )מתועדת כבר מהמאה ה17-(. היא נמצאת מצפון לעיר בורדו, ממש בפאתי אזור היין היוקרתי מארגו, ואדמתה גובלת בשאטו קנטמרל, מהאחוזות שמדורגות ברשימת לואי נפוליאון. שאטו קמבון ידעה עליות ומורדות במהלכן החליפה ידיים. כמו לרבים, הקרה החריפה של אביב 1956 השמידה את הכרמים לחלוטין והם היו חייבים להינטע מחדש בשנות ה.70- לאחרונה נרכש השאטו על ידי קונצרן היין האוסטרלי TWA שבבעלותו בין היתר היקב הידוע פנפולדז ואחוזות יין נוספות בבורדו וברחבי העולם. החברה הרוכשת ביצעה סקר קרקע מדוקדק והתאימה את הכרמים לממצאים. חלק מהמרלו נעקר ובמקומו ניטעו גפני קברנה סוביניון בצפיפות גבוהה מזו שנהוגה בדרך כלל. מ2021- הכרמים נמצאים בתהליך הסבה לאורגני ומתבצע ניסוי בזנים מאחרים, פחות פגיעים לקרת האביב וכאלה שעמידים ליובש וחום, בעיקר מרסלאן. האפלסיון בורדו משתרע לא הרחק ממפרץ ביסקאיה שבאוקיאנוס האטלנטי ונהנה מחומו של זרם הגולף. למרות שהשפעת האוקיינוס על הכרמים הולכת ויורדת ככל שמתרחקים מהחוף, הוא נותר גורם ממזג חשוב מאד לכרמי האזור, שכן הוא מצמצם סכנות כגון כפור ומאפשר את הארכתה של עונת ההבשלה עמוק לתוך אוקטובר. הקירבה לים יכולה להביא איתה גשם בכל העונות ולהשפיע בכך על מועד הפריחה, החנטה וההבשלה של הענבים, וכן על בריאות הפרי ושיעור הרקבונות. תנודות שנתיות בכמות הגשמים ומועדם יכולות להסביר חלק מן ההבדלים במאפייני היבול בין בציר אחד למשנהו, ולבוא לידי ביטוי ביינות המתקבלים באותו יקב מדי שנה. בסיטואציה לא עקבית שכזו קיים סיכון בבחירה לשים את כל הביצים בסל של זן או כרם אחד. ואכן, במרביתו של אזור בורדו מיוצרים יינות אדומים שהם בלנדים שמשלבים את זני האזור המובילים: קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק ופטי ורדו. 350 דונם הכרמים של שאטו קמבון לה פלוז נטועים 50% מרלו, 45% קברנה סוביניון ו5%- פטי ורדו. הקרקע, של חצץ חולי סלעית ואבנית, מחלחלת היטב, והגיל הממוצע של הגפנים הוא 30 שנים.